פתרונות אבטחת סייבר מתקדמים - בדיקות חוסן אתרים
ניהול סיכונים ,
שירותי מומחה אבטחת מידע ,
בדיקות חדירות וליווי לעמידה ברגולציה
תקן 27001
חקירות סייבר מומחה לחקירות סייבר , חקירת עבירות מחשב \ סייבר ובדיקות חוסן לאתרים.
אנו מציעים סל שירותים מגוון רחב הכולל פתרונות אבטחת מידע וסייבר לכל מגזר וארגון בכל קנה מידה .
בדיקות חוסן לאתרים ואפליקציות !!
הקמנו נבחרת של אנשי מקצוע מהמובילים שיש בשוק אבטחת המידע להציע.
אנו מלווים אותך במקצועיות ובתשומת לב מוגזמת אבל נכונה לפרטים הקטנים החל משלב התכנון והאפיון דרך ההטמעה ועד המסירה של הפרויקט כולל ליווי לתקני אבטחה ועד להדרכות פרטניות לעובדים על כל תחומי הסייבר .
כללים לביצוע בדיקות חוסן לאתרים ואפליקציות להורדה פה למטה
תקני אבטחת מידע עם דגש על ISO 27001
היתרונות של תקן 27001
תקן ISO 27001 מספק מסגרת לניהול אבטחת מידע ומשפר את ההגנה על מידע רגיש.
היתרונות כוללים הפחתת סיכון לאובדן מידע, שיפור אמון לקוחות, ועמידה בדרישות רגולטוריות.
בנוסף, תקן זה מסייע בהקניית תרבות אבטחת מידע בתוך הארגון.
שלבים בהטמעת תקן 27001
הטמעת תקן ISO 27001 כוללת מספר שלבים חשובים:
1. ביצוע הערכה ראשונית.
2. גיבוש מדיניות אבטחת מידע.
3. יישום וביצוע תוכניות אבטחה.
4. הערכה וביקורת תקופתית של האבטחה.
5. מתן הכשרה והדרכה לצוות.
שיטות עבודה מומלצות
שיטות עבודה מומלצות לתקן ISO 27001 כוללות:
- ביצוע הערכות סיכונים סדירות.
- עדכון תהליכי אבטחת מידע באופן קבוע.
- הבטחת גיבויים תקינים ויעילים.
- הקפדה על שמירה על פרטיות המידע.
- יישום אמצעים נגד פרצות אבטחה.
תהליך הביקורת
תהליך ביקורת תקן ISO 27001 כולל:
- סקירה של מדיניות ונהלים.
- בדיקת אמצעי אבטחה ויכולת יישומם.
- הערכת התאמה לדרישות התקן.
- זיהוי פערים ושיפוטם.
- גיבוש המלצות לשיפור.
ליווי לתקן 27001
הדרכות סייבר הגנה על מאגרי מידע אבטחת אתרי אינטרנט אבטחת מידע
חוו"ד משפטית עד מומחה
חקירות סייבר וראיות דיגיטליות
ISO 27001:2022 - התקן לאבטחת מידע
ISO 27001:2022 הוא תקן בין-לאומי המגדיר דרישות להקמה, יישום, תחזוקה ושיפור של מערכת לניהול אבטחת מידע (ISMS). התקן מסייע לארגונים להגן על נכסי המידע שלהם על ידי ניהול סיכונים ואיומים פוטנציאליים.
- התמקדות בזיהוי סיכונים ותכנון תגובות הולמות כדי לצמצם איומים פוטנציאליים.
- הגדרת מדיניות אבטחת מידע ברורה ומפורטת לכלל הארגון.
- הטמעת בקרות והגבלות גישה למידע רגיש בהתאם לסיכונים המוגדרים.
- מעקב ובקרת ביצועים כדי להבטיח עמידה במדיניות ותקנים רלוונטיים.
- התאמה שוטפת לשינויים טכנולוגיים ומשפטיים כדי לשמור על רמת אבטחה גבוהה.
התקן מחייב כל ארגון לקיים ביקורת שוטפת ולהבטיח כי תהליכי האבטחה מנוהלים בצורה יעילה ותואמת לדרישות העדכניות.
אם מדובר בעסק בעל מס' עמדות מחשב ושרת , האבטחה צריכה להיות מורכבת מפתרונות אפליקטיביים ותשתיתיים עם פתרונות שיקום ממשברים או אירועי סייבר יעילים .
(הבדיקות הן מסוג בדיקות חוסן אתרים לפי תקנים מחמירים והתאמה אישית בהתאם לדרישות הארגון או העסק).
בדיקות חוסן אתרים.
עמידה בתקני אבטחה כמו שמוגדרים בחוק ומעבר לכך בדיקת אבטחה אחת לשנה ע"י מבדקי חדירות PENETRATION TESTS וכמובן יישום המלצות הבודק.
דוג' לתקנים :
תקנות הגנת הפרטיות )אבטחת מידע 7809
חוק המחשבים, התשנ״ה – 1995
תקני 27000 של ארגון (ISO( Standardization for Organization International
ISO/IEC 27001
SOX
PCI-DSS
CSA
NIST
ITIL
CobIT
HHS-HIPAA
CYBERSCURITY-DHS
Criteria Common( תקן ישראלי שאומץ בשנים האחרונות – ת"י 15408 ISO )
התאוששות מאסון בתחום ה-IT (IT Disaster Recovery)
התאוששות מאסון בתחום ה-IT (Disaster Recovery) היא תהליך המיועד להבטיח את המשכיות העבודה והחזרת הפעילות התקינה של מערכות המידע לאחר אירוע משברי או אסון.
מדובר בתכנון והכנה מראש להתמודדות עם אירועים כמו כשלים טכניים, תקיפות סייבר, אסונות טבע ועוד.
חשיבות התאוששות מאסון בתחום ה-IT
התאוששות מאסון היא קריטית להבטחת המשכיות העסקית ולהפחתת השפעות שליליות על הארגון.
תהליך זה מסייע לשמור על זמינות המידע והשירותים, למנוע אובדן נתונים, ולהפחית הפסדים כספיים ונזק למוניטין.
מרכיבים מרכזיים בתהליך התאוששות מאסון
- זיהוי סיכונים והערכת סיכונים: ניתוח וזיהוי הסיכונים הפוטנציאליים למערכות ה-IT והערכת השפעתם האפשרית על הארגון.
- פיתוח תוכנית התאוששות מאסון: תכנון והגדרת נהלים להתמודדות עם אירועי אסון, כולל צעדים ספציפיים לשחזור המערכות והנתונים.
- גיבוי נתונים: יצירת גיבויים סדירים של כל הנתונים הקריטיים ושמירתם במיקום מאובטח ונגיש.
- בדיקות ואימונים: ביצוע בדיקות תקופתיות לתוכנית ההתאוששות ואימונים לצוות העובדים כדי לוודא שהם מוכנים לפעול במקרה חירום.
- שימוש בטכנולוגיות מתקדמות: שימוש בכלים וטכנולוגיות מתקדמות לשיפור יכולות ההתאוששות, כמו שרתים וירטואליים, ענן וגיבויים אוטומטיים.
- תקשורת ותיאום: הבטחת תקשורת ותיאום בין כל בעלי העניין, כולל ספקים חיצוניים, לקוחות וצוותים פנימיים.
יתרונות תוכנית התאוששות מאסון
- הבטחת המשכיות עסקית: תהליך ההתאוששות מאפשר לארגון להמשיך לפעול גם לאחר אירוע משברי.
- הפחתת הפסדים כספיים: התאוששות מהירה מונעת הפסדים כספיים גדולים ומצמצמת את זמן השבתה של המערכות.
- הגנה על מוניטין הארגון: שמירה על שירותים זמינים ומוגנים מונעת פגיעה במוניטין של הארגון מול לקוחות ושותפים.
- עמידה בדרישות רגולטוריות: תוכנית התאוששות מאסון עוזרת לארגון לעמוד בדרישות רגולטוריות ותקנים בינלאומיים.
בדיקות חדירות (Penetration Testing)
בדיקות חדירות, או Penetration Testing, הן תהליך של בדיקת מערכות מחשוב, רשתות ואפליקציות על מנת לזהות חולשות ופגיעויות אבטחה שיכולות להיות מנוצלות על ידי תוקפים.
מטרת הבדיקות היא לחשוף נקודות תורפה לפני שתוקפים יכולים לנצל אותן ולספק תובנות לשיפור מערך האבטחה.
חשיבות בדיקות חדירות
בדיקות חדירות הן כלי קריטי להגנה על מערכות מידע מפני התקפות סייבר. הבדיקות מסייעות בזיהוי חולשות במערכות וביישום תיקונים לפני שתוקפים יוכלו לנצל את הפגיעויות. כך ניתן לשפר את עמידות המערכות ולצמצם סיכוני אבטחה.
סוגי בדיקות חדירות
- בדיקות חדירות חיצוניות: בדיקות שמתבצעות על המערכות החיצוניות של הארגון, כמו אתרי אינטרנט ושירותים ציבוריים, כדי לזהות פגיעויות שניתן לנצל מבחוץ.
- בדיקות חדירות פנימיות: בדיקות שמתבצעות מתוך הרשת הפנימית של הארגון כדי לזהות חולשות שניתן לנצל על ידי משתמשים מורשים או תוקפים שהצליחו לחדור לרשת הפנימית.
- בדיקות תיבת שחור (Black Box Testing): בדיקות שמתבצעות ללא מידע מוקדם על המערכת הנבדקת, כמו תוקף חיצוני ללא גישה פנימית.
- בדיקות תיבת לבן (White Box Testing): בדיקות שמתבצעות עם מידע מלא על המערכת, כולל גישה לקוד המקור והארכיטקטורה, כדי לזהות חולשות באופן מקיף ומעמיק.
- בדיקות תיבת אפור (Grey Box Testing): שילוב של בדיקות תיבת שחור ולבן, עם גישה חלקית למידע על המערכת, כדי לאזן בין גישה חיצונית לפנימית.
שלבי בדיקות חדירות
- תכנון והגדרה: זיהוי המטרות והיקף הבדיקה, כולל מערכות יעד ונהלים לפעולה.
- איסוף מידע: איסוף מידע על המערכת הנבדקת באמצעות כלים וטכניקות שונות כמו סריקות רשת ומידע ציבורי.
- זיהוי פגיעויות: ניתוח המידע שנאסף וזיהוי פגיעויות אפשריות במערכות.
- ניצול פגיעויות: ניסיון לנצל את הפגיעויות שנמצאו כדי להעריך את השפעתן והנזק הפוטנציאלי.
- דיווח ומסקנות: כתיבת דו"ח מפורט על הממצאים, כולל המלצות לתיקון ושיפור מערך האבטחה.
- תיקון ומעקב: יישום התיקונים הנדרשים וביצוע בדיקות חוזרות לוודא שהחולשות טופלו כראוי.
יתרונות בדיקות חדירות
- זיהוי חולשות: גילוי חולשות במערכות המידע לפני שתוקפים יכולים לנצל אותן.
- שיפור מערך האבטחה: יישום המלצות לתיקון ושיפור מערך האבטחה על בסיס ממצאי הבדיקות.
- עמידה בדרישות רגולטוריות: בדיקות חדירות מסייעות לעמוד בדרישות רגולטוריות ותקנים בינלאומיים בתחום אבטחת המידע.
- הגנה על המוניטין: שמירה על המוניטין של הארגון על ידי הגנה על מידע רגיש ומניעת התקפות סייבר.
סוג בדיקה | מחיר | תיאור | יתרונות | חסרונות |
---|---|---|---|---|
בדיקת רשת | ₪5,000 – ₪20,000 | בדיקה להערכת פגיעות ברשת הארגונית | מזהה חולשות ברשת, משפר אבטחת רשת | עלות גבוהה, דורש זמן ומאמץ |
בדיקת אפליקציות | ₪4,000 – ₪15,000 | בדיקה למערכת או אפליקציה ספציפית | מתמקד בחולשות אפליקטיביות, מתאים למפתחים | דורש ידע מעמיק, יכול להיות מורכב |
בדיקת ענן | ₪6,000 – ₪25,000 | בדיקה להערכת פגיעות בתשתיות ענן | מזהה סיכונים בענן, משפר אבטחת ענן | עלות גבוהה, דורש ידע מתקדם בענן |
בדיקת מובייל | ₪3,000 – ₪12,000 | בדיקה להערכת פגיעות באפליקציות מובייל | מזהה חולשות ספציפיות למובייל, משפר אבטחת אפליקציות | מוגבל לאפליקציות מובייל, דורש כלים מיוחדים |
בדיקת חדירה פנימית | ₪7,000 – ₪30,000 | בדיקה להערכת פגיעות מתוך הרשת הארגונית | מזהה סיכונים פנימיים, משפר אבטחת פנים | עלות גבוהה, דורש גישה לרשת הפנימית |